<h1>האגור סימן רח"צ</h1>
<h2>דף מ:</h2>
היו לפניו מינין הרבה ר"י אומר אם יש בהם מז' המינין מברך עליו וחכ"א על איזה שירצה יברך, ומוקמינן ליה כשברכותיהן שוות ר' יהודה אומר כיון שברכותיהן שוות וא' נפטר בברכת חברו מין ז' עדיף. אבל אם אין ברכותיהן שוות וצריך לברך על שניהם על איזה מהן שירצה יברך תחלה ואח"כ יברך על השניה אפילו אם היה האחד מהן חביב יכול לברך על האחר תחלה לה"ט. והר"ר ישעיה והר' שמואל בר חפני גאון פסקו כר' יהודה. ורב שמואל בן חפני כתב כבר הודיענו ה' ברכות הן לפני המאכל ומקצתן מוקדמות לקצתן בהזדמן כולן לפניו. ברכת המוציא קודם לברכת בורא מ"מ. בורא מיני מזונות קודמת לפרי העץ. ופרי העץ קודמת לפרי האדמה. והאדמה קודמת לשהכל משבה"ל. ורב האי גאון ורש"י פסקו הלכה כרבנן. אבל ה"ג פסקו דבכל פעם ב"פ העץ קודם לברכת האדמה וכן פסק רא"ם בספר יראים, מרדכי. ובסמ"ק כתב בשאין ברכותיהן שוות צריך להקדים החביב. והרא"ש כתב כסברא ראשונה מלה"ט. מספר א"ז כל היכא שאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה וכגון שאין אחד מהן עיקר. אבל אם היה אחד מהן עיקר שבשבילו מתחיל האכילה מברך על העיקר כדתניא היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופטור על הזית בד"א בזמן שהיה הצנון עיקר וחביב אבל אם הצנון עיקר ולא חביב מברך על הזית וחוזר ומברך על הצנון ואפושי בברכות עדיף דאין להפקיע הברכות כל כי האי גוונא עכ"ל.
